#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שסד. מה הדין ומדוע בדבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין שהונו בו פחות משתות שתות או יותר משתות? 	"רשב""ם פירש שבכל אופן שניהם חוזרים משום דהוה מקח טעות <sup>ר</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ר.  והרשב""א כתב שכן פירשו רוב המפרשים והקשה על פירושם, והסכים עם פי' הר""י מגאש שבכל אופן המקח קיים וחוזר אותו פחת או יתרון, שלא נאמרו דיני אונאה אלא כשיש טעות בדמי המכר, אבל כל שבמדה ושבמשקל ובמנין לא שייך בדיני אונאה כלל אלא הרי הוא כאלו נתן לו מקצת ומשלים השאר .</span>"	בבא בתרא צ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שסה. כתיב ביחזקאל עשרים שקלים חמשה ועשרים שקלים עשרה וחמשה שקל המנה יהיה לכם. מדוע נכתב באופן זה? 	"הרשב""ם כתב שהיו מקומות שהמנה חמשה עשר סלעים, ויש עשרים סלעים, ויש חמשה ועשרים, לכך נאמר שלשת המנים הללו המנה של קדש יהיה לכם. ר""ת (בתוד""ה והשקל) פירש שהיו להם משקלות, אי שליש מנה של קדש ואי מנה של הדיוט ואי רביע מנה של קודש. והר""ר משולם פירש שנקט קרא חשבון זה כנגד ברכת כהנים לפי שמתברכים ישראל בנתינת שקלים דביברכך יש ט""ו אותיות, ביאר כ' ובישא כ""ה."	בבא בתרא צ. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שסו. מה היה השינוי במטבע בתקופת יחזקאל 1) לרשב""ם 2) לר""ת 3) לר""י? "	"1) לרשב""ם (ד""ה כפול היה) יחזקאל הוסיף שתות בין למנה של חול ועשאו שלשים סלעים ובין למנה של קודש ועשאו ששים סלעים.<br>2) לר""ת (בתוד""ה והשקל) יחזקאל הוסיף שתות למנה של קדש ועשאו ששים סלעים. ולאחר מכן הוסיפו חכמים בכל הסלעים שתות שיהיו עשרים וארבע מעין. נמצא שבמנה של קדש חזרו להיות חמישים סלעים<br>XX<br>3) לר""י יחזקאל הוסיף שתות לסלע בין של חול ובין של קדש ועשאו כ""ד מעין, ונמצא שבכל זמן המנה של קודש היה חמשים סלעים כפלים משל חול, ומה שהחשיבה הגמ' את המנה כששים סלעים הוא בסלעים הישנים שהיו בהם כ' מעות."	בבא בתרא צ. - צ: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שסח. אוצרי פירות 1) באלו אופנים אסור 2) באלו אופנים מותר? 	"1) כשקונים בשוק לאצרם למכור ביוקר ובעיר שרובה ישראל. והאיסור דוקא בדברים שיש בהם חיי נפש כגון יינות שמנים וסלתות. בשני בצורת אפילו קב חרובין לא יאצור אלא כדי הוצאתו לשנה.<br>2) לאצור את פירות שדותיו. לקנות פירות בשעת הזול ולמוכרם לעניים בזול בשעת היוקר.<br>בדברים שאין בהם חיי נפש כתבלין כמון ופלפלין מותר אף לקנות מן השוק ולאצור ולמכרם<br>ביוקר. לאצור לצורך פרנסת ביתו. לקנות בא""י בשישית לצורך שישית שביעית ושמינית למכור לעולם שלא ימותו ברעב בשביעית ובשמינית."	בבא בתרא צ:		
